ביעור ההתנשאות

מאת ג'ו סונדרס, אנגליה, מתוך Coming Home מס' 1

תרגום: מירי סגר

 

חיוני לטפל בדפוס היהירות של מעמד בעלי ההון, מפני שכמו המעמדיות (דיכוי מעמדי), דפוס זה הינו מציאות בזמן הווה, מציאות המפרידה בין בני אדם ומשמרת הפרדה זו, ומאפשרת לדיכוי מעמד הפועלים להמשיך להתקיים, בתוך ייעוץ הדדי ומחוצה לו.

אף אדם לא היה מפתח דפוסי התנהגות מעין אלה לולא נפגע קודם. מה צריך היה להיעשות לצעירה כדי לגרום לה לאמץ התנהגות מרוחקת, נפרדת, מלאת בוז ובלתי נגישה, ולגרום לה לביטחון שהיא צודקת ושמה שנכון לה נכון לכולם? השיפוטיות שביהירות, הדפוס השתלטן (לחשוב בשביל אחרים במקום עליהם), הסירוב להיעזר, עזרת יתר (פטרוניות), חוסר סובלנות, חוסר סבלנות, ביטחון עצמי, ודאות, סמכותיות והתרסה, כל אלה דומים לשריון, שכמו כל דפוס אחר צריך היה לבנות בזהירות על מנת להתמודד עם פגיעה עמוקה ולשרוד אותה. מה צריכים היו לעשות לאותה צעירה כדי שתגיע לידי כך?

העבודה שנעשתה בייעוץ הדדי על נושאים של מעמד בעלי ההון הייתה יסודית מספיק על מנת לאפשר לנו לדעת את התשובה. בהתמדה ובשיטתיות נעלמו פגיעות של לעג, הפרדה, איומי אלימות, חוסר אמון בצעירים/ות, השפלה, התעללות גופנית, נטישה, הקנטה ולגלוג. אך הדבר הבסיסי שגורם לצעירים ללמוד להיות מתנשאים הוא שהפחידו אותנו בעת שהיינו עצמנו באופן הטבעי ביותר. מה שעשינו, בין אם קראנו תגר, שאלנו, אהבנו, ניסינו לקטוע דפוסים או היינו רבי עוצמה. משקל הפגיעה כוון נגדנו בגלל שהיינו אנושיים לגמרי. זה היה לגמרי לא הגיוני והשאיר אותנו מושפלים עמוקות. בלי יכולת לפרוק, מול הכחשה, מצאנו מקלט בדפוסים שהסביבה לימדה אותנו שכך נכון להיות, חשוב להבחין שבשלב שדפוס היהירות כבר היה מבוסס היטב, החלקים האחרים של מצוקת מעמד בעלי ההון הבטיחו שנתגונן מפני ידיעת מעשינו. הריחוק שלנו אינו רק העמדת פנים; הוא אמיתי. שוב ושוב אנו רואים שאנשים ממעמד בעלי ההון אינם יודעים שהם מתנשאים ואינם יודעים שהם מרגישים רע כשהם מביעים התנשאות.

 

איך להזיז את היהירות

בעבודה על ההתנשאות, מטרת היועץ היא לעודד את הנועץ לפרוק השפלה. בגלל טבעה של ההשפלה הנועצת תרגיש נורא, ביחד עם הרגשת הקלה אדירה על כך שיש התייחסות להשפלה. חשוב שהקשר של היועץ לנועץ יהיה מבוסס היטב, דבר שיספק שפע של סתירות – עדינות, אמון בנו, קרבה, עניין, להראות בחום שאנו רצויים, כבוד, גאווה בנו, ומידע טוב – סתירות לאותן מצוקות שהוזכרו לעיל. רק בהקשר זה יהי בטוח לקרוא תגר להתנהגות מתנשאת על כל ביטוייה. בלי קשר קרוב לא יהיה פורקן, רק אימה מחודשת והכחשה.

כשהנועץ סותר יהירות, הדפוס הנוקשה משתנה. אחרי מאבק מה, ניתן לסמוך על הנועצת שתמיד תמצא דרך אל האירועים הפוגעים המוקדמים ביותר, ותפרוק. אם תשאלו אדם ממעמד בעלי ההון לקחת כיוון של ענווה, התנצלות, הכנעה, בושה, או חוסר יכולת, סביר שתהיה תגובה מיידית: סנטר למעלה, עיניים רחבות, לעיתים צחוק מלגלג – וסירוב לעשות זאת. הדבר מדגים עד כמה דרוש לגייס שתי אינטליגנציות על מנת לסתור דפוס מצוקה. נועצים ממעמד בעלי ההון יודעים בדיוק לאן ללכת. יודעים מהו המקום הקשה ביותר שהם מתביישים ומפחדים לחשוף אפילו בפני עצמם, ובהינתן אתגר מספיק הם ימצאו בעצמם את הביטוי המשפיל שבהתחלה כה קשה בטא אותו ואחר כך מביא את ההקלה שבדמעות וברעד. שאלון כגון, "מה לעולם לא הייתה רוצה להודות בפומבי?" או "מה את מקווה שלעולם לא אגלה עליך?" מוליכות למחשבות הראשונות, ואלה תמיד מוליכות לזמנים שבהם היינו אחוזי אימה או כואבים. נועצות ממעמד בעלי ההון עשויים להיראות לגמרי בטוחים בעצמם בתחומים מסויימים: "אני מסוגלת להתמודד", או "אני אינטליגנטית". על פני השטח אלה הצהרות מדוייקות, אך לעיתים קרובות יש נוקשות. היועץ יכול לכוון את הנועץ להגיד את הביטוי ההפוך לגמרי בטון כנוע ומהסס, ומה שיעלה זה המקום הנואש שבו היינו נחושות בדעתנו להאמין לאמת לגבי עצמנו למרות הספקות הרציניים שלנו. אישה אחת אמרה לי: "אם אינני אינטליגנטית אז העולם אבוד". למעשה, היא אינטליגנטית ביותר, אבל המקום שבו היא הייתה זקוקה לפרוק היה איפה שגרמו לה להיות אחוזת אימה על שהיא לא אינטליגנטית ומאז נאלצה להגן על ה"כאילו" שלה. עמוק בפנים היא לא יכלה להיות בטוחה לגמרי שהיא צודקת, לא פלא שהיה קשה להגיע לחומר הזה – לעיתים קרובות כל כך הוא נראה ונשמע כמו הדבר האמיתי.

אם נזיז את המצוקה הזו, ניוותר עם המציאות הממשית לגבי עצמנו. אין מה להוכיח, אין על מה להגן: אני עצמי הכנועה היא אני האמיתית. המילים "ענווה" ו"השפלה" (למרות הקשרים דתיים ואחרים) הן נקודות שימושיות להראות לנו את הדרך בערפל, וימנעו מאיתנו לאבד את הקשר עם מה שאנו נלחמים נגדו. כמו כל דפוס אחר היהירות היא "חכמה", ויכולה להמציא רציונליזציות לקיומה. אני יכולה לעיתים לראות אותנו מגיעים לגאווה המתבטאת פשוט בעצם קיומנו – לא בכך שנעשה או נגד משהו. הדוגמאות של גאווה בייעוץ הדדי נשאבו במידה מסוימת מהגאווה של מעמד בעלי ההון, כפי שהמודל של עוצמה לנשים נשאב מעוצמתם של גברים. אם בכל זאת היו בדגמים אלה נקודות של דיוק, היו בהם גם עיוותים. בחזוני גאווה אנושית אמיתית היא שקטה מאוד, ופשוט עובדה – משהו שלא צריך לשים אליו כלל.

העבודה הזו מרגישה נורא. יועצים חריפים דוחפים נועצים ממעמד בעלי ההון ליישם עבודה זו לכל פינה בחייהם. נועצים אלה מרגישים לא נוח במידה קיצונית. אני מדברת מתוך ניסיון אישי! אך אסור ליועצים להתיר לבלבול של הנועצים להגיע למסקנה שמתרחשת השפלה ממשית בהווה; אם היועץ מספק את כל קולות הרקע התומכים שציינתי (קרבה, קבלת פנים, קשר), הין זה יכול להיות נכון. הרגשות מחוויית ההשפלה המוקדמת ביותר עולות לצורך פורקן, והן באמת היו איומות עד כדי כך. לא פלא שעשינו כל שביכולתנו על מנת להימנע מלחזור לשם.

 

אין צורך להרגיע את הנועץ ממעמד בעלי ההון

זהו, אולי, המידע החשוב ביותר למי שיועץ לנועץ ממעמד בעלי ההון. כאשר הנועץ מספק את האהבה, אזי היועץ והנועץ יכולים ללכת יד ביד למקומות הקשים ביותר. כאשר היועץ דוחף לפעמים. הרגעת הנועץ היא שיתוף פעולה עם העמדת הפנים. נכון לגמרי בשבילי להצהיר, "אני באמת יהירה מאוד". כמובן שזה גם נכון שאני אינטליגנטית ויש לי הרבה ידע במובנים רבים. אך אם יועץ חושב שמה שאני עושה זו ביקורת עצמית ומרגיע אותי, הדבר יפגע ביכולתי לפרוק את הדמעות והרעד המצביעים על סופה של העמדת הפנים. הנועץ ממעמד בעלי ההון חייב לעמוד על כך שהיועץ לא ירגיע אותו.

בייעוץ שלי השתמשתי בביטויים כגון "אני לא יודעת מה לעשות", ו"האם תלמדי אותי?", והזמנתי יועצים ממעמד הפועלים שאוהבים אותי להגיד לי מתי התנהגתי ביהירות, איך זה נראה, ולהסכים לקטוע אותי בהתנהגות זו מעתה ואילך. זה מרגיש כאילו אני זוחלת על זכוכית שבורה, אבל אני יודעת שלא מבקרים אותי באמת; סוף סוף אני יוצאת מהסמרטוטים המגעילים של הבגד הדפוסי, שלא הסתדרתי בלעדיהם בהיעדר קרבה וקשר עם בני אדם אחרים. "ויתרתי על הביטחון שאני טובה יותר מאדם X ושהוא זקוק לעזרתי" הוא משפט שיביא לרעד רב. תוך כדי הכתיבה עולה בדעתי שכמובן שהעול על מעמד בעלי ההון של אחריות לכל העולם, בצירוף המידע השקרי שאנחנו טובים יותר, היה מפחיד עד אימה.

עבודה זו מביא פורקן במקום שהוא היה בלתי נגיש. ייתכן שפרקנו פגיעות מאירועים של פגיעה או התעללות, אך עבודה זו נוגעת ללב המקום שבו האמנו לשקר על עצמנו ואחר כך העמדנו פנים שאין זו האמת. נוכל לפרוק אם נתבונן ביחסים המוקדמים שלנו עם אנשים מעמד הפועלים, במקום שיחסים אלה היו טובים, ומה שידענו על עצמנו אז. יכול להיות שיהיה מועיל לנו להתבונן במקומות שבהם נהגנו ביהירות כבר אז. אם נפעל מתוך עוצמה כעת, האימה העתיקה תעלה לפורקן באופן אוטומטי. אם נפעל באופן הפוך ממתנשא, מיד יעלו הרגשות שננעלו במקום על ידי הדפוס.

מהעבודה שלי כנועצת הבחנתי עד כמה היהירות היא בלתי נדיבה, יש חלק מעצמנו ששמרנו לעצמנו – עצמנו האמיתיים, לא רק המשאבים שלנו. עד לאחרונה תמיד חשבתי שאנשים ממעמד בעלי ההון מתקשים לחשוב בבהירות על משאבים חומריים בגלל הפחד – יש פחד, אך כעת אני חושדת שאם נפרוק את שורשי היהירות, משהו אחר ישתנה. בעבר ובהווה, אם אנשים ממעמד בעלי ההון באמת רצו משהו חומרי, היה סיכוי טוב שיצליחו להשיגו. יהיה טוב שיכולת זאת תשתחרר לטובת העולם!

 

לאן תוביל עבודה זו?

לאחרונה חשבתי על שני דימויים. האחד של גדר: כשהאחרים מתקרבים, הם אינם יכולים לעבור. השני הוא של אדם המנסה לחבק אדם אחר כששתי זרועותיו נתונות בגבס, והוא מצליח רק לפגוע בשני. וזה מה שעשתה ההתנשאות. היא מנעה מאנשים להיכנס ומנעה מאיתנו לקבל אותם פנימה למרות כוונותינו. אין זה מפתיע כלל שיש לנו קושי להשתייך.

הגענו להבנה רבה בנוגע לאינטימיות ולצורך בקרבה, אך בלתי אפשרי להתקרב באמת לאדם ממעמד הפועלים מתוך התנשאות. מי רוצה לספר מה קורה אתו באמת או מה הוא יודע על מה שצריך לקרות בעתיד, אם המקשיבים עדיין משדרים שהם יודעים הכל?

משנפרקה ההתנשאות, תהיה ההתקרבות לבני מעמד הפועלים למטרה הניתנת להשגה. כאשר בני מעמד בעלי ההון יוכלו להתייחס ברצינות לכך שמקומם ביחד עם בני מעמד הפועלים, באופן הגיוני הם ידאגו לכך שמנהיגות של מעמד הפועלים תצמח ותיקח שליטה, כמו עם גברים לגבי שחרור נשים, עם מבוגרים לגבי שחרור צעירים. התחייבותו של מעמד בעלי ההון לשחרור מעמד הפועלים פירשה שבני מעמד הפועלים יעשו את המלאכה. (הם יעשו אותה בכל מקרה, אך הדבר יקרה הרבה יותר מהר בלי המכשול הזה.) אחד הצעדים הראשונים שיהיו הרבה יותר מנהיגים בני מעמד הפועלים בייעוץ ההדדי.

החזון שלי הוא שאף אחד לא יישאר מאחור כאשר ניקח ברצינות את ההשתייכות שלנו אלה לאלה. ייתכן שהיהירות היא המכשול האחרון הניצב בדרכנו.

 

 

Hebrew Translation of "Eliminating Arrogance" - Jo Saunders – Coming Home No.1

Copyright 2002 © by Rational Island Publishers

 

All rights reserved


Last modified: 2017-05-06 23:35:41-07