מערכות  היחסים  בינינו

מדבריו של טים ג'קינס בסדנת מורים ומנהיגים שהתקיימה בעיר ניו-יורק ביוני 2002.

הדברים פורסמו ברבעון "זמן הווה" (Present Time), ינואר 2003.

תרגום: אביחיל רחמים    עריכה: מיכל רוזנצויג גופר   עריכת לשון: אסתי כהן

 

סדנת ייעוץ הדדי, במיוחד לאנשים מנוסים ברמה זו, אינה עוסקת רק בלימוד של ייעוץ נוסף ויישומו בסשנים ובקבוצות. מדובר גם, בשימוש של מה שאנו יודעים על מנת להבין את מערכות היחסים שלנו שבין זמני הייעוץ – איך באמת להיות בקשר האחת עם השניה, איך לא להרשות אף לשמץ של הפרדה, שאנו כל כך רגילים אליה, לפעול. רובנו לא ממש מרגישים שאנו יכולים להישען על מישהו ושהיא או הוא יאהבו זאת. איננו שמים לב באמת למאמציהם של אחרים בכיוון שלנו. האתגר, במיוחד עבור מנהיגים בייעוץ, הוא לא לתת להפרדה הזו להישאר במקומה.

זמן רב אנחנו כבר יודעים שלאחר נקודה מסוימת, ההתקדמות שלנו בייעוץ תלויה יותר מכל דבר אחר במערכות היחסים שלנו. אנו חייבים להמשיך לשפר את מערכות היחסים האלה כדי להשיג את המשאבים הדרושים לפורקן מצוקות שהתקשינו להגיע אליהן. שני דברים פותחים בפנינו את הדלת כדי לראות שאנחנו מסוגלים לעשות זאת – האנשים שסביבנו וההזדמנויות, כפי שיש לנו בסדנה הזו.

את רוב העבודה נצטרך לעשות בבית, בקהילות שלנו, אך כאן המקום בו עלינו לפתוח את הנושא, להבין אותו ולהיות מלאי-תקווה בקשר אליו. עלינו להחליט שאולי נוכל לעשות זאת. לעתים קרובות די בכך, מפני שזה סותר את הפסימיות וחוסר-התקווה, עבור חלק מאתנו, המילה היחידה לה אנו זקוקים היא "אולי". אולי היום. אולי יש סיכוי שהמוחות שלנו יפעלו היום בכל דרך שנבחר. עצם הרעיון שהיום אכן  נוכל  סותר הרבה מהחומר (המצוקה) עבור רבים מאתנו. תוכלו להדביק את המילה "אולי" על החלון שלכם או על השימשה הקדמית ברכבכם – תבדקו אם תוכלו לפעול מתוך נכונות לקחת את הצעד הזה, לא לקבל כל דבר שהמצוקות שלכם דוחפות אתכם לשם.

אתן חייבות להטיל ספק בכל המגבלות שהמצוקות שלכן מציבות בפניכן, כל התירוצים שהן מנגנות במוחכן כדי למנוע מכן להיות בקירבה אמיתית עם אנשים אחרים. כאשר אתן מתמקמות קרוב למישהו כאן, שימו לב ממש איך אתן חשות אותו או אותה. נסו לשים לב לחום. לכל גוף יש מרקם שונה, לכל גוף יש תחושת מגע שונה. אנשים הם שונים, ויש משהו מרגיע בלהיות קרובים לכל אחד מהם, אם אתם מסוגלים לשים לב לכך. רובנו נרגיש לחוצים ומפוחדים לזמן מה, אבל אנא, הישארו שם ורעדו (זה בסדר), או הֶיו נורא נבוכים או בקשו סליחה וגשו לעשות מיני-סשן וחיזרו. אותו אדם לא צריך להיות היועץ שלכם בענין הזה. אין זה התפקיד שלו או שלה. התפקיד שיש לכולנו הוא לנסות לראות מה אנחנו יכולים לעשות כאן. פרט לזמנים לגביהם סוכם בברור שנהיה יועץ ונועץ איש לרעהו, עלינו לנסות להיות אנושיים זו לזו, באופן יותר ויותר מלא. עלינו להחליף איש עם רעהו מחשבות וקירבה ככל שנוכל לעשות זאת. אם נעשה זאת באופן נכון, אנחנו עשויים לחוש פחד ולהיתקל בכל מיני סוגים מענינים של בילבול. אלה קשורים במה שמונע מאתנו להיות קרובות האחת לשניה ולכל האנשים האחרים שאנו מחבבות בחיינו. אין אנו צריכות להסתיר את הבילבולים האלה ולהתבייש בהם, אלא לומר אותם בקול רם בסשן. את כולם.

אנחנו יכולים לדבר על כל מצוקה המונעת מאתנו להיות אחד עם השני כפי שהיינו רוצים. אנחנו יכולים להשתמש בסדנאות לא רק בשביל ההזדמנויות לפרוק ולהיות בהירים יותר, אלא גם ליישם את הבהירות שהישגנו. שני הצדדים האלה של אותו תהליך, יקדמו אותנו להיות אנושיים באופן מלא יותר.

לבני אדם מעולם לא היתה ההזדמנות להיות הם עצמם לחלוטין. מעולם. בני אדם, עדיין, אף פעם לא שרדו עד לנקודה שבה יכלו לשמֵר את מלוא אנושיותם. עלינו לנסות לעשות זאת. זו התקווה שהיתה לנו כילדים לְמה שהחיים ומערוכת יחסים יכולים להיות, אך מעולם לא היתה לנו ההזדמנות להגשים זאת. זה תפקידנו כעת, להבין באופן מושלם ככל האפשר, מה יכולות מערכות יחסים להיות, ואף ליישם זאת.

 

 

 

Hebrew Translation of Our Relationship with Each Other - Tim Jackins - Present Time – January 2003

 

Copyright 2002 © Rational Island Publishers


Last modified: 2017-05-06 23:35:41-07