עבודה לחיסול הגזענות – הבהרה חשובה

מאת : הרווי ג'קינס, מתוך The Upward Trend" "

תרגום: עופר קורנפלד

 

אחת התוצאות המקריות אבל החשובות של סדנאות השחרור הייתה ההבהרה של הייעוץ ההדדי בין אנשים הבאים משני צדדים של יחסים שהינם מדכאים בחברה שלנו. יעוץ הדדי בין שחורים ולבנים, בין נשים וגברים, בין לטיניים ואנגלוסקסים, בין מבוגרים וצעירים.

הבנו מזה זמן שזה נכון ליועץ להישאר במצב של "יועץ" בכל מצב המעורר מצוקה או גירוי מחדש, שזוהי הגישה האנושית הרציונאלית. הסכמנו לא לגשת למצב בחיים השוטפים כ"נועצים", לשים אחרים כמקשיבים או מטפלים במצוקות שלנו. אנחנו מנסים לא לפעול על פי המצוקות או הגירויים מחדש שלנו או לעורר אותם אצל אחרים.

הזמן היחיד בו אנו מרשים לעצמנו להיות נועצים הוא כאשר זה תורנו בסשן להיות נועצים, כאשר האדם האחר הסכים באופן ברור לכך. אפילו אז, כחלק מהמחויבות שלנו, אנחנו לא עובדים על חומר שהוא מדכא או פוגע באדם המסוים שהינו היועץ שלנו. כאשר אנו מביאים לייעוץ ההדדי מישהו חדש ואנחנו מתכננים לתת לו סשן ואנחנו מזמינים אותו לייעץ לנו, אנו בוחנים בקפידה מה אנחנו מעלים וכיצד אנחנו פורקים כאשר אנחנו נועצים, כדי שהאדם החדש לא ייבהל או יפגע מהביצוע שלנו.

אף על פי כן, אנשים מהעולם השלישי בסדנאות או בכיתות עם לבנים, מוצאים את עצמם מתבקשים להקשיב למגוון רחב של גירוי מחדש מצד הלבנים, הן כיועצים והן כנועצים, הן בתוך והן מחוץ לסשן. זה נע בין עלבון גס: "אתה מפחיד אותי (רעד, רעד) לא תאנוס אותי, נכון?" לבין "תמיד הערכתי הופעה של אנשים שחורים. אתה כל כך אקזוטי" ה"מעודן"; בין "אני חש כל כך אשם על הפגיעות שסבלתם מהן, אני אוכל אוכל מקסיקני בכל הזדמנות שיש לי" עד ל"אני כל כך שמח, שמח, שמח שאתה פה! אנחנו צריכים אתכם" ועד ל"הייתה נערה יפנית בכיתה שלי בתיכון".

בכל ההתבטאויות האלה יש במשותף את ההפגנה של הגירוי מחדש של הלבן בפני בן העולם השלישי, ההתייחסות אל בן העולם השלישי כסטריאוטיפ, הכישלון לראות בו בן אדם נפרד, שאכן הוא הינו. אלה סימנים מובהקים לעומק הגזענות שהושם על הלבנים בתרבות שלהם ולאי המודעות שבעזרתה רגשות האשם שלנו ושאר המצוקות ממשיכים להחביא את הגזענות מפנינו.

בדרך כלל, הנועץ הלבן שהיה תוקפני בצורה זו אבל הצליח איכשהו לפרוק, על חשבון גירוי מחדש של היועץ, ירגיש משוחרר ויחוש ניצחון על ש"עבד" על הגזענות שלו. היא אפילו תצפה מאיש העולם השלישי שיהיה אסיר תודה ויעריך אותה על שעשתה את ה"דבר הקשה" הזה בשם מחיקת הגזענות והשגת אחדות. אין צורך לומר, שבת העולם השלישי בנקודה זו מרגישה חסרת תקווה כלפי לבנים בכלל ויועצות לבנות בפרט ובוודאי שוקלת לעזוב את הייעוץ ההדדי.

"אבל", טוען הלבן כאשר מסבירים לו, "לא יכולתי לא להיות מגורה והייתי צריך לעבוד על מה שעלה". זה כמובן אינו כך. אולי לא ניתן להתחמק מגירוי מחדש, אולם להיכנע לו ולהציג אותו במצב זה הינו חוסר אחריות טהור ולא יעוץ הדדי. תמונה זו של יעוץ הדדי הינה קריקטורה על התיאוריה והמדיניות האמיתית של יעוץ הדדי, לא רק במקרה זה, ומובילה לייעוץ ברמה נמוכה בכל מצב. "אבל, אבל, אבל" ממשיך הדפוס של הלבן "אם לא נייעץ על דברים אלה, איך נוכל להיפטר מהגזענות שלנו, איך נוכל לשבור את המחסומים בינינו?"  התשובה, כמובן, היא שלבנים צריכים לעבוד על הנושא של גזענות עם יועצים לבנים אחרים. עדיף עם יועץ חד ונחוש, שיוביל את הנועץ ממקום בו דוכא עצמו בצורה מסוימת אל מקרה של התנגדות או סירוב להשלים עם גזענות ורק אז אל מקום בו השלים או שתק לנוכח גזענות. למדנו שהביטחון של שני השלבים הראשונים עוקף וסותר את האשמה הסמויה באופן מספיק, כך שהנועץ הלבן יגיע ויפרוק את התוכן הבסיסי של מצוקת הגזענות שהוא הפחד או הצער העמוק על הכורח לקבל כזאת אי אנושיות.

באופן דומה, אישה אינה צריכה לשמוע גבר העובד על סקסיזם, הוא יכול לעשות זאת עם יועצים גברים. מבוגרים לא צריכים לשפוך את מצוקותיהם כלפי צעירים על צעירים כאשר הם יועצים (או בכל הזדמנות אחרת). יועצים נכים פיזית אינם צריכים לייעץ לכאלה שאינם נכים על "תחושותיהם" או "גישותיהם" לנכים. זהו כלל לייעוץ הדדי בין חברים של כל שתי קבוצות בחברתנו הממלאים תפקידים הפוכים ביחס מדכא או מפלח הנכפה על ידי החברה.

מצד שני, האם צריכים יועצים לבנים להיות יועצים מכבדים ומאפשרים לנועצים מהעולם השלישי כשאלה מציגים ופורקים את מצוקותיהם ותחושותיהם כלפי לבנים (כולל הסטריאוטיפ על היועץ המסוים) ועל גזענות ולעולם לא לסרב לחומר כזה? האם יועצים גברים צריכים להקשיב בכבוד ובהתמדה ובמלוא כישוריהם היעוציים ולתמוך במחאות ובמצוקות של נועצות נשים כלפי גברים, הנועץ הגברי המסוים וסקסיזם, בלי להפוך את השולחן לעולם? האם צריכים יועצים הורים ומבוגרים להקשיב בכבוד ובתשומת לב לכל התלונות של צעיר על המבוגרים, כולל היועץ, ללא משוב באותו זמן או מאוחר יותר?

כן. כן. כן.

יועץ לבן בסדנא לשחרור אמר שהנועצים מהקבוצות המדכאות צריכים לעשות זאת מפני שהם "חייבים" להם, שהם חייבים זאת לנועצים מהעולם השלישי, לנועצות ולנועצים צעירים. זהו רק ביטוי לאשמה, זוהי אינה סיבה מספקת.

כן. כן. כן. מסיבה אחת, טובה ומדהימה.

מפני שזה עובד. לחבר בקבוצה המדכאת (לבן, מבוגר, גבר וכו') הקשבה בכבוד וללא תגובה וייעוץ טוב לחבר בקבוצה המדוכאת ביחסים הינה סתירה של כל המצוקות שלו בתחום הזה, ותוביל לפורקן (לעיתים באותו הזמן אבל בתקווה שבדרך כלל אחר כך) והגחה. לאדם בקבוצה המדוכאת (עולם שלישי, אישה, צעיר וכו') הקשבה וייעוץ טוב בכבוד וללא תגובה על ידי חבר בקבוצה המדכאת הינה סתירה של כל המצוקות שלו בתחום הזה ותוביל לפורקן (לעיתים אחר כך אבל בתקווה מייד באותו זמן) והגחה.

האם זה "צודק"? שואל הדפוס המודאג. אין צורך בשום דבר צודק ביחסנו לדפוסים. זה צודק ומלא תקווה לכל האנשים המעורבים ומתחיל לפרום את כל אי הצדק הנורא של העבר.

כמה יועצים הדדיים מהקבוצות המדכאות עדיין אינם יכולים להחזיק בגישה נכונה זו כלפי אנשי העולם השלישי, נשים או צעירים, אבל אלה אינם צריכים לייעץ להם עד שיוכלו.

אלה הם קווים מנחים מוצקים המובילים כלפי חום ואיחוד בין כל היועצים ההדדיים בני כל הקבוצות, כפי שראינו אותם מתחילים לבקוע בסדנאות השחרור.

 

Hebrew Translation of "An Important Clarification about Racism" - Harvey Jackins – "The Upward Trend"

Copyright 2002 © by Rational Island Publishers

 

All rights reserved


Last modified: 2017-05-06 23:35:41-07